עידו ואמא (והחיות) טסים ללונדון -פרק ב- לונדון אכן חיכתה לעידו

חמש שעות טיסה עברו על עידו בנעימים. עם תיק מצוייד בחוברות, טאבלט עם משחקים, מוזיקה שהוא אוהב וסרטי דיסני באמת שלא נרשמו ארועים חריגים. נחתנו בשדה התעופה היתרו. שם חיכה לנו נהג מונית (שהוזמן מהארץ, חלק מבניית תכנית שיהיו בה אפס הפתעות.

עידו, בביטחון רב ניגש לשבת ליד הנהג, ופונה לצד השמאלי של המכונית. מתיישב, חוגר עצמו ובמבטא בריטי כבד פותח ב"סמול טוק" עם הנהג.

"Why in the UK, you are driving differently ?"

אחרי התארגנות קצרה במלון יוצאים סופסוף לעיר.

תחנה ראשונה ומומלצת מאוד, כפי שרואים על החיוך של עידו, היא רשת

Ben's cookies

High st. Kensington מתחנת

שליד המלון שלנו, לקחנו דוקא אוטובוס ולא טיוב. מהאוטובוס אפשר לראות את העיר תוך שאתה יושב גבוה בקומה השניה ונהנה, עדיף על ירידה לתעלות האנדרגראונד שהצפיפות והתחושה בהם יכולה בהם להלחיץ את עידו. שלא לדבר על תחושת הביטחון. בימי אלו....אוטובוס מרגיש לי יותר בטוח .

עידו במושב הקדמי של הקומה השניה באוטובוס

הגענו לכיכר טרפלגר. כיכר מרכזית במרכז לונדון, סביבה עשרות אוטובוסים אדומים, מלא תיירים, בריכות, מזרקות ויונים. ניסיתי לשחזר תמונה שצילמתי את עידו בכיכר כשהיה בן 5. השיתוף פעולה לא היה מלא אבל בכל זאת יצאה תמונה.

עידו בכיכר טרפלגר בגיל 5. ברקע הנשיונל גלרי.

עידו בכיכר טרפלגר בגיל 21.