עידו ואמא (והחיות) טסים ללונדון - פרק 4- מעתה תקרא : Londodon

היום השלישי שלנו בלונדודון התחיל כרגיל בשעה מאוד מאוד מאוד מוקדמת. פער השעות בין ישראל ללונדון הוא שעתיים. ואם בתקופה האחרונה התרגלתי לקום כל יום בין 5 ל 6 אז תבינו מתי קמתי.... אף פעם לא ראיתי את עידו ישן בבוקר כי הוא תמיד מתעורר הרבה לפני... את היום התחלנו בתחנת פדינגטון, מימנה יצאנו ברגל (בעזרת גוגל מאפ) לעבר

Regent's Canal ו Little Venice

לאורך התעלה עוגנות הסירות הארוכות האופייניות לשייט תעלות. כל אחת יותר מטופחת מהשניה.

חלק מהן עוגנות כאן קבוע ומשמשות כבתים. בתכנית המקורית התכוונו לשוט בתעלה מ

little Venice לגן החיות

אבל מה לעשות שהגענו הרבה לפני הזמן. אז הסתפקנו בטיול בוקר לאורך התעלה ובהמשך, שכרנו את האופניים האדומות של לונדון (כמו הירוקות בתל אביב) . עידו נהנה מהרוח הנעימה שטפחה על פניו.

רכבנו עד שהגענו לגן החיות של לונדון.

הביקור הראשון שלי בגן החיות של לונדון היה כשהייתי בת 16, בטיול שעשיתי עם אימי. כילדה המקום הותיר עלי רושם רב.

כשעידו היה בן 5 והגענו לאנגליה לתקופת הרילוקיישן שלנו, גן החיות היה כמובן אחד המקומות הראשונים בהם ביקרנו בימינו הראשונים בלונדון, עידו היה לחוץ מאוד ולא הסכים ללכת ברגל בכלל. רק על הידיים. אני זוכרת שסחבתי אותו על הידיים עד שהגענו לגן החיות ורק שם בתוך הגן הוא נרגע והסכים ללכת לבד

הביקור השני שלי בגן, לפני 15 שנה, היה אכזבה גדולה. הגן היה מוזנח ולכן לא חזרתי לבקר בו מאז. לשמחתי הרבה בביקור הנוכחי עם עידו, למרות שבכל הביקור, הראש שלי היה תקוע בטלפון, לענות על כל ההודעות שהגיעו בעקבות הכתבה, לא יכולתי שלא לשים לב עד כמה הגן מושקע ומטופח. חוויה מתקנת ביג טיים!!! ממליצה בחום ולא רק לילדים.

עידו כמובן היה מאושר מאוד ולא הפסיק לחייך. וגם תקשורתי מאוד