עידו ואמא (והחיות) טסים ללונדון- פרק 6 - זכרונות מניוברי

בוקר טוב ניוברי!!! היום נבלה בכל פינות החמד שהן חלק מהילדות של עידו. מתחילים את הבוקר ברשת הקפה האהובה עלינו

אחרי שעה בבריכת שחיה מחוממת, במטרה שעידו יהיה רגוע לקראת פגישתנו הבוקר , אנחנו יוצאים לפגוש את הסייעת של עידו מבית ספר, אשר ליוותה אותו במשך 3 שנים, הלוא היא

Mrs. Muckel

וזה המקום להודות למארק צוקרברג שבזכותו

חודש הקשר לקראת הנסיעה , אחרי 12 שנה!!! קרי היתה כל כך נרגשת לפגוש את עידו ושאלה אם הוא זוכר אותה. עידו אהב אותה מאוד. אך במהלך השנים שהזכרתי לו אותה כמו גם דמויות אחרות מהעבר, הוא תמיד נלחץ מלהתמודד עם זכרונות עבר. אז בדרך לפגישה אמרתי לו שאנחנו הולכים

Old friend לפגוש

ומיד אחכ הוספתי, גם אתה מכיר אותה. עידו נזקף...

" Ceri קוראים לה"

הזכרתי בינתיים רק את שמה הפרטי.

אני רואה את עידו מאמץ את מוחו ומקמט מצח.

"... אבל אתה יותר הכרת אותה בשם...

Mrs..."

"Oh no..."

קרא עידו מלחץ...אך גם חיוך ענק הציף את פניו והסגיר את התרגשותו החיובית

קבענו בספריה, מקום שעידו אוהב ומחכה

לבקר בו.

השילוב בין מדינה עם מזג אויר קר וגשום 9 חודשים בשנה וילד שאוהב ספרים, הפך אז את הספריה למקום בילוי של שעות ארוכות

ובזמן שעידו מתחבר לספרים,

Mrs. Muckel אני ו

.משלנו Reunion עורכות לנו מסיבת

במשך כל השנים שמרתי חפצים של עידו מתקופת בית הספר בתוך תיק הספר הכחול

מכתבים שקיבל מחברי הכיתה, תמונות מחזור , ברכותשקיבל מהילדים ועוד

עכשיו כשעידו כבר רגוע ונינוח, אנחנו יוצאים לפארק ויקטוריה שבו אהב לשחק כשהיה ילד ולא רק אז

מישם אנחנו ממשיכים ברכב לשמורת טבע שבה היינו מבלים רבות, בימים שהשמש הסכימה לצאת

Nature Discovery Centre

ובזמן שעידו נהנה מהאגם והברווזים, אנחנו נהננו מהשמש

Mrs. Muckel נפרדים מ

וזמן ארוחת הצהריים מתקרב. הדרך למרכז העיר פקוקה. כל המקומיים בדרך למרכז העיר להפסקת הצהריים שלהם. במקום לעמוד בפקק, הצעתי לעידו לסטות לחניה של הסופרמרקט שבצד הדרך, להחנות וללכת ברגל עד למרכז.

Perfect plan

הוא מאשר. כמובן מתוך תיקווה שזה יקרב את ארוחת הצהריים. והסיבה שהצעתי את זה היא כי לפתע תקף אותי געגוע לשביל ההולך לאורך התעלה עד מרכז העיר. הייתי רוכבת כאן באפניים בימים הטובים ההם

וזהו כבר מרכז העיר המקסימה הזו

והפארק המהמם שלה

אחהצ נפגשנו עם קרני, חברתנו והמשכנו לטייל לאורך התעלה היפייפיה שחוצה את ניוברי

קינחנו בארוחה בפאב האהוב עלי ביותר

זהו... נשאר יום אחרון, יום של קניות וטיסה חזרה לישראל. היו לנו 5 ימים מלאי חוויות. עידו היה במצב רוח טוב. שיתף פעולה. עקב אחר התוכנית וחיכה בשמחה כל יום ליום שלמחרת. זה לא שלא היו רגעים של לחץ וגעגוע חזרה לבית ולחברים אבל זה טבעי וזה עידו וכל זה מתגמד אל מול החויה שהיתה לנו שתשאר זכרון לכל החיים

בדרך לשדה התעופה, עברנו על יד הבית שבו גרנו. עידו קפץ משמחה מהאוטו לתמונה אחרונה