ה2 לאפריל הוא יום המודעות הבינלאומי לאוטיזם. כבר 20 שנה שאני מודעת, מודעת מהכי קרוב שאפשר.... 20 שנה מודעת אך עדיין לא הצלחתי לפענח מה עובר לו בראש. איך הוא חושב. האם הוא בכלל מבין שהוא אוטיסט? האם הוא מבין שהוא שונה? ואם כן, זה מפריע לו? בכלל מי אמר שלהיות אוטיסט זה רע? הילד שלי הוא יותר מאושר מרוב האנשים שאני מכירה...וגם על הספקטרום האוטיסטי הוא יוצא דופן במזג הנח שלו. והרי הוא לא יכול לזייף את זה...זה פשוט אושר טהור ונדיר! ואולי אם היינו יכולים לאמץ את ה"סטרט אפ" שלו לאושר