בוקר טוב ניוברי!!! היום נבלה בכל פינות החמד שהן חלק מהילדות של עידו. מתחילים את הבוקר ברשת הקפה האהובה עלינו אחרי שעה בבריכת שחיה מחוממת, במטרה שעידו יהיה רגוע לקראת פגישתנו הבוקר , אנחנו יוצאים לפגוש את הסייעת של עידו מבית ספר, אשר ליוותה אותו במשך 3 שנים, הלוא היא Mrs. Muckel וזה המקום להודות למארק צוקרברג שבזכותו חודש הקשר לקראת הנסיעה , אחרי 12 שנה!!! קרי היתה כל כך נרגשת לפגוש את עידו ושאלה אם הוא זוכר אותה. עידו אהב אותה מאוד. אך במהלך השנים שהזכרתי לו אותה כמו גם דמ

וזה היה היום שהיה.... אני יודעת שאתם כבר יודעים שאני בחורה עם ביצים, אבל אני לא בטוחה שאתם יודעים עד כמה.... אז הבוקר נפרדנו מלונדון ויצאנו מערבה לעיר שלנו... לעיר שבה גרנו 4 שנים!!! וכן כן עשינו זאת באוטו !!! אני נהגתי !! בתוך לונדון!! מטורף .... ואפילו לא טעיתי באף כיכר הבלבול היחיד היה שחיפשתי את ההילוכים בצד ימין. ותראו כמה שהיא חמודה נהיגה של 45 דק מערבה מלונדון, ואנחנו בווינדזוור, עיירה מקסימה ונעימה לשיטוט. עידו במצב רוח מעולה Windsor Castle למרגלות אנחנו פוגשים את המ

היום השלישי שלנו בלונדודון התחיל כרגיל בשעה מאוד מאוד מאוד מוקדמת. פער השעות בין ישראל ללונדון הוא שעתיים. ואם בתקופה האחרונה התרגלתי לקום כל יום בין 5 ל 6 אז תבינו מתי קמתי.... אף פעם לא ראיתי את עידו ישן בבוקר כי הוא תמיד מתעורר הרבה לפני... את היום התחלנו בתחנת פדינגטון, מימנה יצאנו ברגל (בעזרת גוגל מאפ) לעבר Regent's Canal ו Little Venice לאורך התעלה עוגנות הסירות הארוכות האופייניות לשייט תעלות. כל אחת יותר מטופחת מהשניה. חלק מהן עוגנות כאן קבוע ומשמשות כבתים. בתכנית המקו

השעה 04:30 עפ"י שעון אנגליה, 06:30 עפי שעון ישראל. זהו אני כבר לא יכולה להמשיך לישון אחרי ההתרגשות הגדולה של אתמול, אני מתיישבת במיטה ומתחילה לכתוב על השעות הנפלאות שבילינו אתמול יחד אני ועידו בלונדון. בדרך כלל, היום של עידו מתחיל מוקדם.... 6 בבוקר יקיצה טבעית. כך שב8 הבטן כבר מקרקרת ואנחנו מחוץ לחדר המלון. דרך אגב, לא לקחנו ארוחת בוקר במלון, כי בעיר האפשרויות הבלתי מוגבלות מבחינה קולינרית, חבל לאכול ארוחת בוקר סטנדרטית במלון. עדין בוקר ומוקדם, החנויות עוד סגורות, איך מתחילים

חמש שעות טיסה עברו על עידו בנעימים. עם תיק מצוייד בחוברות, טאבלט עם משחקים, מוזיקה שהוא אוהב וסרטי דיסני באמת שלא נרשמו ארועים חריגים. נחתנו בשדה התעופה היתרו. שם חיכה לנו נהג מונית (שהוזמן מהארץ, חלק מבניית תכנית שיהיו בה אפס הפתעות. עידו, בביטחון רב ניגש לשבת ליד הנהג, ופונה לצד השמאלי של המכונית. מתיישב, חוגר עצמו ובמבטא בריטי כבד פותח ב"סמול טוק" עם הנהג. "Why in the UK, you are driving differently ?" אחרי התארגנות קצרה במלון יוצאים סופסוף לעיר. תחנה ראשונה ומומלצת מאוד,