החיות של דודו

הבלוג של החיות של דודו והפוסטים שכתבתי ופרסמתי כאן על עידו,

משקפים את דמותו של עידו ואת האופי המיוחד שלו. כל ילד אוטיסט הוא עולם ומלואו והסקרנות להבין מה מתחולל בראשו של עידו מלווה את כל מי שמכיר אותו. עידו בנה לעצמו במהלך השנים בועה פרטית שמקיפה אותו ושומרת אותו תמיד שמח ומאושר. כל מי שפוגש את עידו פוגש קודם כל חיוך ענק ועיניים נוצצות של אושר. אני מודעת לכך שלא תמיד זה מאפיינן ילדים על הרצף האוטיסטי. ושאנחנו זכינו בילד שאוהב את עצמו ואת מי שהוא. ילד מאושר ושמח.

בשנים הראשונות השקענו הרבה אנרגיות בלהתאים אותו ל"נורמאלי", בכל פעם שדרשנו מעידו משהו שלא בטבע שלו, הוא הגיב בצורה כועסת ואף אגריסיבית. כשלמדנו לקבל אותו ולתת לו את החופש להיות מי שהוא, ללכת איתו חופשי ברחוב, ולתת לו להתנהג כפי שהוא... קיבלנו מתנה!!! ילד שמח ומאושר שכלום לא חסר לו, מביע את עצמו בשפה רהוטה עד מידי... כמו טקסט ספרותי ממש... בעברית עם תרגום מיידי לאנגלית במבטא בריטי (כפי שלמד בבית הספר באנגליה בעת שהותינו שם).

כאמא לילד עם אוטיזם, אני מבינה את הרצון הטבעי שלנו כהורים לעלות כל הזמן את הרף ולהביא את הילד להשגים חדשים, אם המחיר הוא לא כעס ותסכול, אני מאוד בעד לנסות עוד ועוד שיטות וטיפולים ופעולות עצמאיות. אך אם זה גובל בתסכול וקושי לילד ולסביבה אני ממליצה להרפות ולשחרר ולתת לילד ללמד אותנו מה טוב לו עם כל הקושי שבדבר, לקבל את המציאות, הרווח יכול להיות עצום.