עסקים חברתיים בצל המלחמה ומתנות לעובדים
- 10 בפבר׳
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 11 בפבר׳
השנה האחרונה הייתה מאתגרת במיוחד עבור המשק הישראלי כולו, אך עבור עסקים חברתיים ועמותות – היא הייתה שנת הישרדות של ממש.
בעבר, ארגונים רבים שילבו רכישות ערכיות בבחירת מתנות לעובדים כחלק ממדיניות של אחריות חברתית ארגונית (CSR), חיזוק מעורבות עובדים ויצירת השפעה חברתית מדידה. רכישות מעסקים חברתיים היו עבורם לא רק בחירה ערכית, אלא גם רוח גבית שאפשרה המשך פעילות, יציבות תעסוקתית וחיזוק אוכלוסיות מוחלשות.
אלא שבשנה החולפת, המציאות השתנתה.
כשהכוונה טובה – אבל הפוקוס מצטמצם
עם פרוץ המלחמה, עיקר הקנייה הערכית של ארגונים הופנתה – ובצדק רגשי עמוק - לעסקים הקשורים באופן ישיר למעגלי המלחמה: עסקים של מילואימניקים, יוזמות מהעוטף, עסקים מהצפון, ופרויקטים של הנצחה וזיכרון.
אך בתוך המיקוד הזה, עסקים חברתיים ותיקים ועמותות – שפועלים שנים ארוכות למען גיוון תעסוקתי, הכלה ותעסוקת אנשים עם מוגבלות – נשארו בצל. רבים מהם חוו ירידה דרסטית בהכנסות, ולעיתים קריסה של מודלים כלכליים שנבנו בעמל רב.
עסק חברתי הוא לא “פרויקט” – הוא תשתית אנושית
"החיות של דודו" הוא דוגמה אחת מני רבות. זהו עסק חברתי-משפחתי שהוקם על ידי טל, אמא של עידו – צעיר אוטיסט שמצייר חיות, ושציוריו הפכו עם השנים למוצרים שמספרים סיפור של יכולת, משמעות והזדמנות.
העסק מציע מתנות לארגונים ומעסיק צעירים על הספקטרום האוטיסטי מוציא אותם ממעגל הבדידות אל מעגל התעסוקה, השייכות והמשמעות. במשך עשור נבנה העסק בעקביות, מתוך אמונה בפוטנציאל האנושי ובכך שתעסוקה מותאמת היא מפתח לחוסן אישי עבור צעירים אלו.
בשנה האחרונה, גם "החיות של דודו" חווה ירידה חדה בהיקף ההכנסות. ועדיין - טל ממשיכה להיאבק על קיומו של העסק, עבור הצעירים שהיא מעסיקה. “כל נפש היא עולם ומלואו”, היא אומרת, ומתכוונת לכך הלכה למעשה.

מה התפקיד של מנהלות משאבי אנוש?
דווקא בתקופה של חוסר ודאות מתמשך, מנהלות משאבי אנוש מחזיקות בעמדה ייחודית: החיבור בין ערכים, אנשים, תרבות ארגונית והשפעה רחבה.
שיתופי פעולה עם עסקים חברתיים הם לא “מחווה”, אלא:
חיזוק חוסן ארגוני
העמקת תרבות של משמעות וערכים
כלי ממשי ל-ESG ולמדידה של השפעה חברתית
חיבור עובדים לעשייה עם ערך אמיתי, במיוחד בתקופות משבר
לקראת פורים: זמן לזכור את מי שנשאר מאחור
פורים הוא חג של נתינה, ראיית האחר והיפוך נקודת המבט. זהו זמן טוב לעצור ולשאול: למי העזרה היא קריטית להמשך הקיום.
דווקא עכשיו, יש מקום לזכור:
את העסקים החברתיים
את העמותות
ואת האנשים שעבורם תעסוקה היא לא מותרות – אלא חבל הצלה
בחירה לרכוש מהם היא בחירה להשאיר תשתיות אנושיות חזקות גם ליום שאחרי.
כי חברה חזקה לא נמדדת רק ברגעי חירום, אלא ביכולת שלה להחזיק את מי שעובד בשקט, בהתמדה, לאורך שנים.




























תגובות